בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, (וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה יֵשׁ לוֹ רַחְמָנוּת, וְכֵן לְהֶפֶךְ, כַּעַס שֶׁהוּא הֵפֶךְ רַחְמָנוּת הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת (קל"מ הַיָּשָׁן) וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם:
קיצור ליקוטי מוהר"ן קמא – תורה קיט
מקור הטקסט: תורת אמת.