עצות ישרות ערך רצון

אא.בכל מה שעובר על האדם, איך שהוא, אם יתחזק את עצמו ברצון, הינו שאפלו כשאינו זוכה להוציא מכח אל הפעל הדבר שבקדושה שחפץ לעשות או המדרגה בעבודת השם שרוצה להשיג, אוף על פי כן לבו הומה ומיחל תמיד בכל מעיו ובכל איבריו הפנימיים שלו לגמר ולעשות רצונו יתברך בבחינת: מעי מעי אוחילה, על ידי זה מרחם עליו השם יתברך ומורה לו דרך האמת לכון רצונו יתברך, עד שזוכה לחבר ספרים קדושים, לבאר דרכים ועצות איך לעשות רצונו יתברך ולבטל כל הספקות שיש לשאר בני אדם בענין עבודת השם ועשית רצונו יתברך, שזה בחינת כל ספקי דינים שיש בתורה, והעקר - לחבר ספרים קדושים, המביאים לידי מעשה ולקיום התורה. (הלכות ברכות השחר, הלכה ה' אות לז):

בב.בגלותנו הארך, שעובר עלינו מה שעובר בכלליות ובפרטיות צרות מצרות שונות, אשר כמעט אפס תקוה, חס ושלום על כן אין לנו עתה שום חיות, כי אם התקוה והתוחלת והרצון החזק אליו יתברך, שהוא בחינת הארת הרצון, בבחינת: מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ, כי אף על פי שנדמה כבר להסטרא אחרא שפעלה הרבה ובטלה אותנו מכמה קדושות בכלליות ובפרטיות על ידי חורבן בית המקדש ועל הגלות וכו', אוף על פי כן לא הועילה כלום, כי עדין החפץ והרצון והכסופין שלנו חזקים ותקיפים מאד אליו יתברך, ומאחר שהרצון דקדושה חזק מאד, אז בודאי לא יועילו עם כל ההסתות והפתויים והבלבולים והמניעות כי כולם יתבטלו מחמת תקף הרצון. וזה בחינת מצות חלה, שתקנו חכמינו זכרונם לברכה גם בחוץ לארץ, בכדי שלא תתבטל תורת חלה כי עקר הארת הרצון דקדושה זוכין לקבל בשעת האכילה, דעל ידי מצות חלה נתתקנת האכילה, שיזכו לקבל על ידה הארת הרצון, ועל כן נקראת חלה, מלשון תוחלת וקווי, וקווי, שהוא בחינת רצון וגעגועים, ורק זה נשאר לנו בגלותנו הארך, ועל כן חלה אין לה שעור מדאוריתא, כי הארת הרצון הוא בבחינת אין שעור, ועל כן על ידי זה דיקא יכולין להתחזק תמיד ולכבש כל המלחמות מצוה, שצריכין להלחם בזה העולם עם היצר הרע וחילותיו, והם מתגברים מאד מכל צד ורוצים להפיל את האדם גם מהרצון דקדושה, ועל כן צריכין להתחזק בזה מאד ולבלי להתיאש את עצמו בשום אפן ולהיות איש חיל להתגבר על כל פנים על כל פנים ברצונות טובים דקדושה, שעל ידי זה עקר התגברות המלחמה, כי זה נשאר קים לעולם, יהיה איך שיהיה, כי הוא דבר שאין לו שעור, וכל אחד כפי מה שהוא יוכל להתחזק בזה תמיד בכל מה שעובר עליו, כי יהיה איך שיהיה, אוף על פי כן רצונו חזק מאד אליו יתברך. (הלכות פדיון בכור, הלכה ה', אות כו', כז, ל, לב):

גג.כל המזיקי עלמא, רחמנא לצלן, עקר יניקתם מכסופין והבלים רעים, שמהם נעשין נפשות לא טובים, שהם הם המזיקין, רחמנא לצלן, כי הם מזיקין בגשמיות וברוחניות, כי הולכים ומעוררים את בני אדם לרע, חס ושלום, שמשם כל ההזקות, רחמנא לצלן ועל כן עקר הכנעתה ובטולה הוא על ידי הצדיקים והכשרים, שיש להם כסופין טובים, שהם בחינת נפשות טובים, שמעוררין העולם לטוב, שהם מכניעים ומבטלים כל המזיקי עלמא בבחינת: על שחל ופתן תדרך וכו', כי בי חשק ואפלטהו. (הלכות אמנין, הלכה ד', אות כב):

דד.צריכין לשמר עצמו מאד לבלי לדבר שום דבור רע של כסופין ורצונות רעים, חס ושלום, הבאים על לבו, רק יהפך הדבר וירגיל את עצמו לדבר בפיו תמיד כסופין טובים דקדושה, שעל ידי זה נעשין פעולות טובות בעולם, ונמשך על ידי זה כל הברכות וההשפעות, ונעשין נפשות טובים, שהולכים ומתגלגלים בעולם ומעוררים כל העולם להשם יתברך ולתורתו. (שם, אות כט):

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.