רבי יוחנן גלנט
מתוך ברסלבפדיה, האנציקלופדיה של חסידות ברסלב
| סוג | אישיות |
|---|---|
| שם מלא | רבי יוחנן בן ברוך גלנט |
| נפטר | כ"ו בשבט תשל"ט (1979) |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
רבי יוחנן גלנט (נפטר כ”ו בשבט תשל”ט, 1979) היה חסיד ברסלב, בנו של רבי ברוך מברדיטשוב, שעמד בראש חבורת חסידי ברסלב בעירו.
ילדותו ונסיעותיו לאומן
כילד השתוקק לנסוע עם אביו לאומן. לפי המסופר, כשחשש אביו לקחת אותו בגלל גילו, ארז את בגדי השבת שלו במזוודת אביו והמתין בתחנת הרכבת, ואביו נעתר. בימי השלטון הקומוניסטי, כשכל יציאה לרחוב כרוכה בסכנה, המשיך לנסוע לאומן לראש השנה. פעם עטף את פניו בתחבושות, והנוסעים פינו לו מקום בחושבם שהוא פצוע.
אישיותו
הוא נודע בבכי רב ובהתבודדות. חבריו באומן ידעו שכאשר ציון רבי נחמן רטוב מדמעות, רבי יוחנן הוא שהשתטח עליו. רבי שמואל הורביץ כתב עליו שאין לשער את עבודתו: בכל יום הוא הולך לציון רבינו הקדוש בזמן קבוע ויורד בעיניים נפוחות מבכייה מעומק הלב.
הוא היה בעל חסד, ובעת הרעב באוקראינה, כשהתגורר במוסקבה, שלח חבילות מזון לחבריו באומן. כשגיסו, ר’ נפתלי דובינסקי, נאסר ונשלח לתשע שנות עבודת פרך בסיביר בשל השפעתו על יהודי לשמור שבת, לקח את בן גיסו לביתו וגידל אותו.
בארץ ישראל
בשנת תשכ”ג עלה לארץ ישראל. הוא הביא עמו את הפשטות, את השמחה ואת הניגונים שאותם לימד את החסידים בארץ. נפטר בכ”ו בשבט תשל”ט ונקבר בהר הזיתים.
מסיפורי שיח שרפי קודש
על בכיו מובא שהיה הולך מדי יום להשתטח על הציון, “והיה מרטיב בדמעותיו כל כך את ציון רבנו” (שיח שרפי קודש, חלק ה, סימן שמז). הבאים ידעו לפי הלחות אם כבר ביקר שם.
הוא סיפר על פשטותו של רבי אהרן קיבליטשר. פעם באומן ראה רבי אהרן שאין לרבי יוחנן מה לאכול, ונתן לו אחת משתי חתיכות הלחם שהיו לו. למחרת לא היה לו עצמו מה לאכול, והוא ביקש מרבי יוחנן חתיכת לחם, בפשטות ובתמימות. ברגע שהשיג לחם חזר לעבודת ה’ בלי לדאוג למחר (שיח שרפי קודש, חלק ד, סימן שלח).