שיחות הר"ן פרק קצז

אבְּעִנְיַן הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זצ"ל) שֶׁנִּפְטַר, אָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן.

בכִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ מַה שֶּׁנֶּחְסָר דָּבָר מִן הָעוֹלָם, אַךְ כָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה מָרָה שְׁחוֹרָה, כִּי זֶה מַרְגִּישׁ בְּהַפַּרְנָסָה שֶׁאֵין הַפַּרְנָסָה כְּסֵדֶר, וְזֶה מַרְגִּישׁ בַּעֲצָמָיו שֶׁאֵין הָעֲצָמוֹת מְיֻשָּׁבִים בּוֹ עַתָּה כְּסֵדֶר, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה (וְחָשַׁב לְדֻגְמָא כַּמָּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ מַה שֶׁכָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה עִנְיָן מְשֻׁנֶּה).

גאֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת, הוּא רוֹאֶה מַמָּשׁ שֶׁנִּכְבֶּה נֵר מִן הָעוֹלָם וְנַעֲשֶׂה חֹשֶׁךְ.

דוַהֲלֹא מָצִינוּ כַּמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּעוֹלָם בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, (כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא מוֹעֵד קָטָן כ"ה:, שָׁכִיב וְכוּ' שָׁפְעוּ מַרְזְבֵי דָּמָא וְכוּ'. וְאִם כֵּן בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ נַעֲשׂוּ שִׁנּוּיִים מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים).

הוּמַה שֶּׁמְּסַפְּרִין שֶׁרָאוּ אֵשׁ, אַף שֶׁהוּא רָחוֹק קְצָת בְּעֵינַי מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו אֵין הַדּוֹר רָאוּי לְכָךְ לִרְאוֹת דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, אֲבָל מִצַּד הַצַּדִּיק שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּוַדַּאי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה עַמּוּדָא דְּנוּרָא (עמוד אש) בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ.

וכִּי נִסְתַּלֵּק רֹאשׁ כָּזֶה, רֹאשׁ בֶּאֱמֶת בִּפְרָט רֹאשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

זכִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁמֵּת רֹאשׁ וְשַׂר שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, נַעֲשִׂין גַּם כֵּן שִׁנּוּיִים בַּשָּׁמַיִם בֵּין הַכּוֹכָבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן רֹאשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: rabenubook.