פַּעַם כְּשֶׁדִּבְּרוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ מֵהַטַּלֵּיתִים שֶׁהֵבִיאוּ מִטּוּרְקִיָּה, הַמְּכוּנִים טֶערְקִישֶׁע טַלֵּיתִים, שֶׁהָיוּ יָפוֹת מְאֹד, אָמַר רַבֵּנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁהַטַּלִּית תִּהְיֶה יָפָה, וְהֵבִינוּ שֶׁרָצוֹן רַבֵּנוּ הָיָה לְהַקְפִּיד יוֹתֵר עַל הַיּוֹפִי שֶׁבַּטַּלִּית מֵחוּמְרַת הַהִידוּר. (וע"ע לקמן בח"ד, סעיף שפ"ו).
שיח שרפי קודש חלק ב – סימן קכא
מקור הטקסט: תורת אמת.