שיח שרפי קודש חלק א – סימן תרנ

כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים, שֶׁהָיוּ בְּלֶעמְבֶּערְג הָיוּ עִמּוֹ תָּמִיד הַחֲסִידִים דְּשָׁם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֵילֵךְ יְחִידִי וְהָלְכוּ אַחֲרָיו בְּכָל מָקוֹם, וְהָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: "הָיָה לוֹ, לְמוֹהַרְנַ"תְּ, רַבִּי כָּזֶה, שֶׁיָּנַק מִמֶּנּוּ תָּמִיד חָלָב וּדְבַשׁ. וּכְשֶׁנָּסְעוּ מִשָּׁם לִוּוּהוּ שׁוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָעֲגָלָה כַּחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטֶר, פְּסִיעָה בִּפְסִיעָה, וְאָמַר אָז לִפְנֵיהֶם הַתּוֹרָה נ"ב הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וּכְשֶׁרָאָה, שֶׁאֵין רַבִּי נַחְמָן מִתְפַּעֵל מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, אָמַר לוֹ: נחמן! אצלך התורה ישנה, אצלי היא חדשה ומבריקה כראי. - "נַחְמָן! בַּא דִיר אִיז דִּיא תּוֹרָה אַלְט, בַּי מִיר אִיז זִיא שְׁפִּיגְל נַייא". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם).

מקור הטקסט: תורת אמת.