שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקמג

פַּעַם-אַחַת יָשַׁב רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לוֹמַר תּוֹרָה בְּחַג-הַשָּׁבוּעוֹת אַחַר מִנְחָה, בְּעוֹד שֶׁהָיְתָה הַחַמָּה זוֹרַחַת, וְיָשְׁבוּ כָּל הַלַּיְלָה אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וְהִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה וְיָשְׁבוּ כָּךְ, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַחַמָּה עוֹד הַפַּעַם לִזְרֹחַ בְּבֹקֶר יוֹם הַשֵּׁנִי עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר: "דִּי זוּן קֶער זִיךְ פַאר חִדּוּשְׁן אוּן זָאגְן אֵיידֶער אִיךְ בִּין אַוֶועק גִּיגַאנְגֶען הָאבּ אִיךְ אַייךְ גִּיטְרָאפְן אִיךְ בִּין גִּיקוּמֶען צוּרִיק הָאבּ אִיךְ אַייךְ וַייטֶער גִּיטְרָאפְן". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סמ"ט).

מקור הטקסט: תורת אמת.