שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקמח

הָיָה פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׂא מֵהַאנִיפּוֹלִי זַצַ"ל אֵצֶל הַצַּדִּיק הָרַב הַמַּגִיד מִקּוֹזְנִיץ זצ"ל בְּעֵת לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידָיו וּלְרֹב הִתְלַהֲבוּתוֹ נָפַל מִתְעַלֵּף וּכְשֶׁהֱעִירוּהוּ וּשְׁאָלוּהוּ עַל הַדָּבָר אָמַר: לָמַד הָרַבִּי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּדַרְגָּא גְּבוֹהָה כָּזוֹ עַד שֶׁכָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה יָרְדוּ וּבָאוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה וּמֵרֹב אֵימָה הִתְעַלַּפְתִּי.

מקור הטקסט: תורת אמת.