שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקלד

הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא קָבְרוּ אֶצְלוֹ אֶת בְּנוֹ שֶׁנִּפְטַר סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ אֶלָּא הִנִּיחוּ אֶצְלוֹ מָקוֹם פָּנוּי לְזוּגָתוֹ וּלְאַחֲרֶיהָ קָבְרוּ אֶת בְּנוֹ, בְּהַטְעִימָם בְּצַחוּת שֶׁלְּרֹב קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָאָב אֵין הוּא יָכוֹל לָרֶדֶת וּלְהַשְׁפִּיעַ לִבְנוֹ, וְצָרִיךְ אֶת הָאֵם בָּאֶמְצַע שֶׁדַּרְכָּהּ יוּכַל לְצַמְצֵם עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּנוֹ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.

מקור הטקסט: תורת אמת.