שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תסג

אָמַר פַּעַם לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל אֲשֶׁר טָעָה שׁוּב וָשׁוּב בְּאֵיזֶה דָּבָר וְעִנְיָן מָה אֹמַר לְךָ "גַּם אֲנִי עָשִׂיתִי טָעֻיּוֹת בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת יְמֵי חַיַּי וְכָךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, אוּלָם הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכָל כֹּחִי לִבְלִי לַחֲזֹר עַל טָעֻיּוֹתַי, וְזֶה הַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ שֶׁלְּפָחוֹת לֹא נַחֲזֹר עַל טָעֻיּוֹתֵינוּ עַוְלוֹתֵינוּ וְחֶסְרוֹנוֹתֵינוּ. וְאַף אַתָּה הִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מִכָּאן וּלְהַבָּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר".

מקור הטקסט: תורת אמת.