שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שלה

אָמְרוּ בְּצַחוּת לְעִנְיַן גֹּדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִרְגִּישׁוּ פְּעָמִים אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהָיוּ הַדְּמָעוֹת קוֹלְחוֹת וְשׁוֹטְפוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה לָהֶם עֲבוֹדָה וִיגִיעָה כְּבֵדָה לַעֲצֹר אֶת שֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת הַפּוֹרְצוֹת. "סְאִיז גִיוֶוען אַ עֲבוֹדָה צוּ בַּהַאמִיוֶוען דִּי טְרֶערֶן". כִּי מִי שֶׁזָּכָה הִרְגִּישׁ בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּאִלּוּ נִכְנַס לְמֶרְחַץ אֵדִים לוֹהֵט הַחוֹדֵר בְּחֻמּוֹ עַד עִמְקֵי עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ מַמָּשׁ. וְהָיְתָה לוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה יוֹתֵר מִלִּבְכּוֹת, לַעֲצֹר אֶת הַבְּכִיָּה וְהַהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ.

מקור הטקסט: תורת אמת.