רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶר זַ"ל הָיָה אָדָם מָלֵא יִרְאָה וְשִׂמְחָה וְהָיָה נִכָּר הַדָּבָר הֵיטֵב לְכָל רוֹאָיו. וְהַצַּדִּיק בַּעַל לֵב הָעִבְרִי זַ"ל הוּא אֲשֶׁר אָמַר וְיָעַץ לוֹ אַחַר שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת תרע"א, "מָקוֹם הָרָאוּי לְךָ בְּיוֹתֵר הוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב", עוֹד כְּבָר בִּשְׁהוּתוֹ בִּמְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ בְּגֶרְמַנְיָה רָאָה אֶת הַסֵּפֶר "לִקּוּטֵי עֵצוֹת" וְהָיָה הוֹגֶה בָּהּ הַרְבֵּה.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן קלז
מקור הטקסט: תורת אמת.