לָעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה נ"ה בְּמַאֲמַר אַבָּא שָׁאוּל לְעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל "וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי", שֶׁמְּרַמֵּז עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נִקְרֵאת אֶרֶץ הַצְּבִי, אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: "אֲבָל אֲנִי כֵּן הִשַּׂגְתִּי אֶת הַצְּבִי", כִּי זָכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל אַף כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשׁוֹת, מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ בּוֹ שְׁאָר צַדִּיקִים. "אָבֶּער אִיךְ הָאבּ דֶעם הֶערְשׁ יָא גִּיכַאפְּט". (וראה בחלק ב, סימן ערב).
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן לא
מקור הטקסט: תורת אמת.