כְּשֶׁפַּעַם כָּאֲבוּ שִׁנָּיו שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זַ"ל, אָמַר בְּצַחוּת: נָהוּג בָּעוֹלָם לוֹמַר עַל הָאָדָם הָעוֹמֵד וּמִתְוַכֵּחַ וְצוֹעֵק וְזוֹעֵק, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אֶת הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ עַל מַה כָּל הָרַעַשׁ, אוֹמְרִים בִּבְדִיחוּתָא 'צוֹעֵק הוּא עַל שִׁנָּיו הַכּוֹאֲבוֹת', אִם כֵּן אֲקַיֵּם זֹאת בִּפְשִׁיטוּת. וְהָלַךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְזָעַק שָׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְאָכֵן נִרְפָּא לְלֹא שׁוּם טִפּוּל תְּרוּפָתִי, וְהָיָה לְנֵס.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן רפד
מקור הטקסט: תורת אמת.