שיח שרפי קודש חלק ה – סימן רלא

רַבִּי גֶעצִיל זַ"ל נִפְטַר מֵחֳלִי הָרֵאָה שֶׁדָּבְקָה בּוֹ, הוּא הָיָה עוֹבֵד ה' מֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יָדָיו זָבוֹת דָּם מִפִּצְעֵי קֹר, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עִם כְּפָפוֹת לְהָגֵן עַל יָדָיו, הָיוּ נִדְבָּקִים הַכְּפָפוֹת לְיָדָיו מֵרֹב הַדָּם וְהַקֹּר. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁהָלַךְ לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה הָיָה תּוֹלְשָׁם מֵעַל יָדָיו מִתּוֹךְ כְּאֵבִים עֲצוּמִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל חָלִילָה טְבִילַת הַמִּקְוֶה.

מקור הטקסט: תורת אמת.