הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְשַׁבְּחִים אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל בְּנוֹסָף לְכָל מַעֲלוֹתָיו גַּם בָּזֶה שֶׁאַף שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן וּבַעַל מֹחַ נִפְלָא וְעָסַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה לְלֹא הֶרֶף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה וְהָיָה מַרְבֶּה בִּכְתִיבַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְעֵסֶק הַהַדְפָּסָה וְשִׁעוּרִים כְּסִדְרָן וְעוֹד וָעוֹד. אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה מִתְעַסֵּק וּמְדַבֵּר וּמְעוֹרֵר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁפָּנָה אֵלָיו וְעוֹדְדוֹ וְחִזְּקוֹ וּבִפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת מֻפְלֶגֶת.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קי
מקור הטקסט: תורת אמת.