שיח שרפי קודש חלק ה – סימן לד

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל שֶּׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל אוֹדוֹת תְּמוּרַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹגֵעַ הַתְּמוּרָה הַזֹּאת גַּם בִּגְדוֹלֵי גְּדוֹלִים וּבְרֹב בְּרָכָה וְתוֹדָה הוֹדָה עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ וְנִזְדַּכֵּךְ מִזֶּה בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ (שָׁם כ"ב, מַפְתֵּחַ כ"ד).

מקור הטקסט: תורת אמת.