שיח שרפי קודש חלק ד – סימן תקמ

כְּשֶׁבָּא פַּעַם אֶחָד מֵהָאֶפִּיקוֹרְסִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה, שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, טֶרֶם תְּחִילָתִי לְדַבֵּר עִמְךָ עֲנֵנִי נָא אִם מַאֲמִין אַתָּה בַּפָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁבַּתּוֹרָה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ", כִּי אִם אֵינְךָ מַאֲמִין בָּזֹאת אֵינֵי חָפֵץ לְהִתְוַכֵּחַ עִמְּךָ כְּלָל וּכְלָל. כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁמּוּכָן לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ לְלַבֵּן אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁנֶּחְלְשָׁה בּוֹ, אוּלָם אִם הוּא כּוֹפֵר בְּהַכֹּל אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלַל לִשְׁמוֹעַ דְּבָרָיו הָאַרְסִיִּים. וְעָזְבוֹ וְהָלַךְ לוֹ.

מקור הטקסט: תורת אמת.