שָׁמַעְנוּ בְּשֵׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', מוהר"ר יְקוּתִיאֵל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָאוִויצָא, שֶׁרָאָה פַּעַם אַחַת אֶת הַמַּאֲמַר הַזֶּה, וְעִיֵּן בּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים כְּסֵדֶר זֶה אַחַר זֶה כְּשֶׁהָיוּ בַּכְּתוּבִים עֲדַיִן, וְהִפְלִיג מְאֹד בִּשְׁבָחָיו, וְכִמְדוּמֶה שֶׁאָמַר עָלָיו שֶׁהוּא כְּמוֹ זֹהַר וְתִקּוּנֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ! וְכוּ' וְכוּ'. (שָׁם סִימָן ט"ו, בַּחֲזָרַת תּוֹרָה ב'). [אמנם עיין באבני"ה ברזל בשיחות וסיפורים ממוהרנ"ת סעיף ס"ב (עמ' ע"ד), ושם היא הגירסא האמיתית כמובן].
שיח שרפי קודש חלק א – סימן רג
מקור הטקסט: תורת אמת.