שיח שרפי קודש חלק ד – סימן שמד

כְּשֶׁהָיְתָה זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְלִיטְשׁ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ בִּתְמִיהָה "וְכִי אֵיךְ נְחַתֵּן אֶת בְּנוֹתֵינוּ וּמַה יִהְיֶה עֲתִידָם"? הָיָה מְנַחֲמָהּ וְאוֹמֵר לָהּ עוֹד יָבוֹא יוֹם שֶׁיָּבוֹאוּ הַשַּׁדְכָנִים לִשְׁאוֹל, אַהֲרֹן! שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ עוֹד בַּת אַחַת שֶׁנּוּכַל לְאַרְסָהּ עִם בֶּן טוֹבִים? וְכֵן הֲוָה כִּי יָצָא לָהֶם שֵׁם טוֹב בֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעִיר.

מקור הטקסט: תורת אמת.