נָהֲגוּ בְּאוּמַאן בְּשַׁבָּתוֹת שֶׁבִּימֵי הַחֹרֶף, שֶׁקֹּדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה נִגַּשׁ הַחַזָּן לַעֲמֹד לוֹמַר בְּצִבּוּר מִזְמוֹר "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְהַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" כַּנָּהוּג.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן ריח
מקור הטקסט: תורת אמת.