הָיוּ אוֹמְרִים: אָסוּר לוֹ לְאָדָם לְדַבֵּר גְּבוֹהָה אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת ה', הַיְינוּ לְדַבֵּר מֵעֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת שֶׁמָּא חָלִילָה יִבְחֲנוּ אוֹתוֹ מִלְּמַעֲלָה וִיבִיאוּהוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, וּמִי יוֹדֵעַ אִם יַעֲמוֹד הוּא עַצְמוֹ בַּנִּסָּיוֹן.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן קכו
מקור הטקסט: תורת אמת.