שיח שרפי קודש חלק ד – סימן קב

הָיוּ אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַוִּדּוּי שֶׁאנוּ מִתְוַדִּים וְאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת יוֹם כִּפּוּר קָטָן "אֶת אֲשֶׁר הֶחְמַרְתָּ הֵקַלְתִּי וַאֲשֶׁר הֵקַלְתָּ הֶחְמַרְתִּי", שֶׁלִּכְאוֹרָה מַה עָוֹן יֵשׁ בָּזֶה שֶׁהֶחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּדָבָר הַמֻּתָּר לוֹ, וְאָמְרוּ שֶׁהַוִּדּוּי וְהַחֲרָטָה שֶׁבַּדָּבָר הוּא, עַל הַפִּרְסוּם וְהַגֵּאוּת, שֶׁמָּא הֶחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּדָבָר הַמֻּתָּר, בְּפִרְסוּם וְרַעַשׁ גָּדוֹל, וּכְדֵי לְהִתְיָהֵר וּלְהִתְגָּאוֹת.

מקור הטקסט: תורת אמת.