הָיוּ אוֹמְרִים וּמְבָאֲרִים שֶׁעִקַּר אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבֵּנוּ מֻנָּח דַּוְקָא בָּהַנְהָגוֹת הַפְּשׁוּטוֹת וּבְדֶרֶךְ הַתְּמִימוּת, שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה "חָכָם-וְתָם" שֶׁבִּתְמִימוּתוֹ הַגְּדוֹלָה זָכָה וְהִרְגִּישׁ בְּכָל מַאֲכָל אֶת כָּל הַטְּעָמִים, כְּמוֹ כֵן בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת שֶׁל רַבֵּנוּ, בָּהֶם מֻנָּח הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן שֶׁבְּכָל עֵצוֹתָיו לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ.
שיח שרפי קודש חלק ד – סימן פז
מקור הטקסט: תורת אמת.