שיח שרפי קודש חלק ג – סימן קפח

דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֶׁבַח מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמְרוּ, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁאדָם מִתְיַגֵּעַ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָּבָר מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, לְבַסּוֹף מַשִּׂיג תּוֹחַלְתּוֹ. כְּמוֹ כֵן רַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאַחַר שֶׁיָּגַע שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְהִתְרַחֲקוּת מִפִּרְסוּם וְכָבוֹד זָכָה לָהּ בֶּאֱמֶת, וְהָיָה נָקִי מִפִּרְסוּם וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר כִּדְבָעֵי.

מקור הטקסט: תורת אמת.