וְאַחַר-כָּךְ תֵּכֶף סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה בְּיִרְאָה עִלָּאָה דְּעִלָּאָה שֶׁל הַזַּיי"ן בֶּעטְלִירְס, וְאַחַר-כָּךְ תֵּכֶף אַחַר פֶּסַח נָסַע לְאוּמַאן, וְכָל זֹאת גִּלָּה רְמָזִים מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהַכֹּל אֶחָד וְהַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד וְכָלוּל בְּהַדִּבּוּר "אוּן הַיינְט". וּבְהַהַמְשָׁכָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמָּשַׁךְ תֵּיבַת "אוּן הַיינְט" בַּאֲרִיכוּת נֹעַם, "אוּן הַיינְט" צְרִיכִין לְגַלּוֹת הַמִּזְמוֹרִים בִּפְרָטִיּוּת וּלְהַבְטִיחַ הַבְטָחָה הַנַּ"ל. "אוּן הַיינְט" צְרִיכִין לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וּלְסַיֵּם: "אוּן אִיךְ הֵייל זִיא" (כמסופר בספורי מעשיות מעשה י"ג), "אוּן הַיינְט" צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְאוּמַאן וְלִנְטֹעַ מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ לְדוֹרוֹת עוֹלָם בְּאוּמַאן. ("עָלִים לִתְרוּפָה" מִכְתָּבִים מֵרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן קס
מקור הטקסט: תורת אמת.