אָמַר: עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת קַל יוֹתֵר סֵדֶר מִנְהָגוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִבְּחוּץ לָאָרֶץ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת מִחוּץ לָעִיר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ לְהִתְבּוֹדֵד חוּץ לָעִיר, וּמִשּׁוּם שֶׁארֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֲוִירָהּ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ וּקְדֻשָּׁתָהּ בְּכָל מָקוֹם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחוּץ לָאָרֶץ, יֵשׁ חִלּוּק רַב מְאֹד בֵּין הָעִיר לְחוּצָה לָהּ.
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תקפא
מקור הטקסט: תורת אמת.