שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תקנח

רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה בִּידִידוּת רַבָּה עִם הָרַב מִבְּיַאלֶע, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם לְבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נוֹסַף עַל לַמְדָנוּתוֹ וּגְאוֹנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת, וְהָיָה אוֹמֵר: בָּעִיר בְּיַאלֶע דָּר רַב אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה בְּעִנְיַן רַבֵּנוּ. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִכִּיר אֶת חַתָּנוֹ שֶׁל הָרַב בִּהְיוֹתוֹ בְּטַשְׁקֶנְט, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁחוֹתְנוֹ הָיָה מַרְבֶּה לְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹקִיר דֶּרֶךְ וְעִנְיַן רַבֵּנוּ.

מקור הטקסט: תורת אמת.