בְּאוּמַאן דָּר בַּעַל בַּיִת אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּית תֵּה, הוּא הָיָה מְחַבֵּב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהָיָה מְחַלֵּק לָהֶם תֵּה בְּחִנָּם. מִנְהָגוֹ הָיָה לְקַצֵּץ מְעַט אֶת זְקָנוֹ, פַּעַם כְּשֶׁהָיָה לוֹ יָאר-צַייט בָּא לַקְלוֹיז וּבִקֵּשׁ מֵאַנַ"שׁ שֶׁיַּנִּיחוּהוּ לְהִתְפַּלֵל לִפְנֵי הָעַמּוּד כַּנָּהוּג, וּכְשֶׁרָצָה אֶחָד מֵאַנַ"שׁ לִדְחוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מְגוּלָח בִּזְקָנוֹ, הִקְפִּיד עָלָיו רַבִּי אַבְרָהָם וְנַעֲנָה וְאָמַר: מִי כְּבָר בָּא לְהִתְפַּלֵּל אֶצְלֵינוּ? וּכְשֶׁכְּבָר בָּא אֶחָד לְהִתְפַּלֵל אֶצְלֵנוּ רוֹצֶה אַתָּה לִדְחוֹתוֹ? "וֶוער קוּמְט שׁוֹין צוּ אוּנְז דַאוְונֶען? אוּן אַז אֵיינֶער קוּמְט שׁוֹין וִוילְסְטוּ אִים מַדְחֶה זַיין"?
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תקכז
מקור הטקסט: תורת אמת.