אָמַר: אֶפְשָׁר וְרָאוּי לָלֶכֶת וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן אָבִי, כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה צַדִּיק, אוּלָם אֵינִי הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ מִשּׁוּם שֶׁקְּבוּרִים וּטְמוּנִים בְּסָמוּךְ לוֹ עוֹד אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, וְאִם חָפֵץ אֲנִי לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל צִיּוּנוֹ בְּיוֹם הַיָּארְצַייט, יְכוֹלַנִי לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בִּהְיוֹתִי עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (ע"ע לעיל תמ"ה).
שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תקט
מקור הטקסט: תורת אמת.