שיח שרפי קודש חלק ג – סימן תעב

נַעֲנָה פַּעַם עַל עַצְמוֹ, וְאָמַר: מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי כָּל-כָּךְ מִשּׁוּם כָּךְ עוֹבְרִים עָלַי מַעֲבָרִים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. "וַוייל אִיךְ וֵוייס דָאס אַלֶעס קָאכְט זַאךְ מִיט מִיר גָאר עֶפֶּעס אַנְדֶערְשְׁט" כְּדִבְרֵי מוֹהַרְנַ"תְּ. הוּא הָיָה אָדָם חַלָשׁ עוֹד מִנְּעוּרָיו, וּבִהְיוֹתוֹ עוֹד יֶלֶד קָטָן נָפַל הַרְבֵּה לְמִשְׁכָּב.

מקור הטקסט: תורת אמת.