שיח שרפי קודש חלק ג – סימן רכט

ארַבִּי יִצְחָק לֵיבּ מִטֶּעפְּלִיק, אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַחְמָן הָיְתָה לוֹ כָּזוּ יִרְאָה וָפַחַד מִפְּנֵי רַבֵּנוּ, שֶׁלִּפְעָמִים, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ אוֹמֵר תּוֹרָה, הָיָה מֵרֹב פַּחַד נוֹפֵל מִתַּחַת לְשֻׁלְחַן רַבֵּנוּ מֵרֹב הַיִּרְאָה. הוּא קָבוּר בְּטֶעפְּלִיק, וְיֵשׁ אֹהֶל עַל קִבְרוֹ, וְהָיוּ אַנַ"שׁ הוֹלְכִים עַל צִיּוּנוֹ וְכֵן שְׁאָר תּוֹשָׁבֵי הָעִיר.

ברַבִּי יִצְחָק לֵיבּ מִטֶּעפְּלִיק, אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַחְמָן, הַמְּכֻנֶּה "רַבִּי נַחְמָן יִצְחָק לֵיבְּ'ס", קָבוּר בְּטֶעפְּלִיק, וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר עָשׂוּ אֹהֶל עַל צִיּוּנוֹ וְהָיוּ הוֹלְכִים כְּסֵדֶר לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ.

מקור הטקסט: תורת אמת.