שיח שרפי קודש חלק ב – סימן שכח

אמְסַפְּרִים, שֶׁהַשַּׁמָּשׁ שֶׁל הַזָּקֵן מִשְּׁפָּאלֶע סִפֵּר, שֶׁלְּאַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, בָּכָה הַזָּקֵן מְאֹד מְאֹד, וְצָעַק מָרָה עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ. הַזָּקֵן נִפְטַר שָׁנָה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ.

ב[מְסַפְּרִים הָעוֹלָם בְּשֵׁם מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ, שֶׁאַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִכָּה הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ רֹאשׁוֹ בַּקִּיר, וְזָעַק מָרָה וְאָמַר: "אֵין הָעוֹלָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהִפְסִידוּ", וְעוֹד לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ.]

מקור הטקסט: תורת אמת.