אא. כְּשֶׁבָּא פַּחַד עַל אָדָם, יֵדַע שֶׁבָּא בֶּן גִּילוֹ לְאֵיזֶהוּ צָרָה.
בב. לִפְעָמִים אָדָם מִתְפַּחֵד קֹדֶם שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶהוּ טוֹב.
גג. מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַצָּרָה, הוּא פִּקֵּחַ.
דד. בְּלַיְלָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פַּחַד בִּשְׁעַת שֵׁנָה, אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בַּיּוֹם.
הה. כְּשֶׁאָדָם נוֹטֶה לָמוּת, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעֲדַיִן בְּקַו הַבְּרִיאָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדִּינוֹ לְמִיתָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר בְּפִיו. שֶׁיָּמוּת.