ליקוטי מוהר"ן תורה קכב

אוְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר (שמואל א ט״ו:כ״ט):

בכִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת, יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן, וְזֶה מְבֹרָר מְאֹד.

גאַךְ לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַף בְּהַנִּצָּחוֹן הוּא אֱמֶת, וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם.

דוְזֶהוּ: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר.

מקור הטקסט: ספריא, גרסה: Likutei Moharan - rabenubook.com (Public Domain).