אאָמַר, בְּאֹפֶן אֶחָד הָיָה מַחֲלֹקֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב גָּדוֹל מִשֶּׁלָּנוּ, אַךְ הֵם הָיוּ מֻתָּרִים בְּמוֹפְתִים, אֲבָל אָנוּ אֲסוּרִים בְּמוֹפְתִים. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵהָאוֹהֲבִים יוֹתֵר מֵהַשּׂוֹנְאִים, שֶׁהַיְדִידִים רָצוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבוֹת לְדַעְתָּם לִמְסֹר אֶת הַמִּתְנַגְּדִים לִידֵיהֶם, וְהוּא לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ בָּזֶה כִּי אִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים. כְּמוֹ שֶׁפָּעַל בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה
בוְתַחֲנוּנִים: