ארַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר כְּשֶׁשּׁוֹכְבִים בַּעֲצִימַת עֵינַיִם חֲצִי שָׁעָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין יְשֵׁנִים הִיא הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין. עוֹד אָמַר לְאֶחָד שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַלִּינְקֶע זַייט (הַצַּד הַשְׂמָאלִי), שֶׁאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כַּר אֶחָד יַנִּיחַ אוֹתוֹ תַּחַת הַגַּב כִּי לְהָרֹאשׁ אֵינוֹ מַזִּיק כָּל־כָּךְ אִם אֵין לוֹ כַּר. וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַשֵּׁנָה, מִידַארְף הִיטִין דֶּעם שְׁלָאף. עוֹד אָמַר: אָז מֶען חַאפְּט זִיךְ אוֹיף בְּדַארְף מֶען זִיךְ אוֹיף הֵיְיבִּין. אִין מִיט דֶעם שְׁלָאף בֶּעדַארְף מֶען זִיךְ אָפּ רֶעכִינֶען נָאךְ דֶּעם דַּאוֶונֶען (כְּשֶׁמִתְעוֹרְרִים צְרִיכִים תֵּיכֶף לָקוּם, וְעִם הַשֵּׁנָה לְהִתְחַשֵּׁב לְאַחַר
בהַתְּפִלָּה):