אפַּעַם אֶחָד נָסַע הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע אֶת הָר' יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִירָאוִויצֶא וְנִתְבַּהֵל מְאֹד מִצּוּרָתוֹ. וְשָׁאַל לְמִי הוּא מְקֹרָב. וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. עָנָה וְאָמַר אָה ווּא אִיךְ פָאר דָּאךְ אַרוּם, זֶעה אִיךְ אַז וִוי עֶפֶּעס רֶעכְטְס הָאט עֶר פַארְכַאפְּט (אֵיפֹה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ
בוּמִסְתּוֹבֵב אֲנִי רוֹאֶה אֵיפֹה שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה טוֹב, הוּא כְּבָר חָטַף זֹאת):