כוכבי אור באור הלקוטים – מג

אגַּם כְּפִי הַנּוֹדָע בְּסִפְרֵי אֱמֶת שֶׁנִּשְׁמַת מָשִׁיחַ הוּא בְּסוֹד הַשְּׁכִינָה, יֵשׁ לְבָאֵר שֶׁזֶּה מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּסִדּוּר יַעְבֵּ"ץ בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת, שֶׁהָרוֹאֶה אָדָם שֶׁנִּמְצָא בִּשְׁמוֹ נוּן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שְׁתֵּי נוּנִין, כְּאִלּוּ רָאָה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. וְזֶה הַפִּתְרוֹן מִתְיַחֵס בְּקַבָּלָתוֹ מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ (כַּנִּרְשַׁם בּוֹ לְסִימַן הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת י"ה שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת יוֹסֵף הַצַּדִּיק כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַקְדָּמַת הַפִּתְרוֹן). גַּם שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ"ל שֶׁזֶּה מַה שֶּׁיָּצָא מִפִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּתַרְעָמְתּוֹ עַל הַשְּׁבָטִים (אֲשֶׁר הֵם הֵם הָיוּ כְּלָלִיּוּת צַדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁבְּאֵלֶּה הַיָּמִים) וְהַתַּרְעוֹמוֹת הָיְתָה עַל מְכִירַת יוֹסֵף (כַּמּוּבָן מִמַּה שֶּׁקִּנְטֵר אַחַר־כָּךְ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שֶׁהָיוּ הָעִקָּרִיִּים בָּזֶה) וְאָמַר לָהֶם "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". כִּי גַּם אָז בְּהִתְגַּלּוּת יוֹסֵף (הוֹסֵף וְהוֹלֵךְ נַחַל נוֹבֵעַ וּמִתְחַדֵּשׁ וְכוּ') כֻּלְּכֶם תָּרִיבוּ עָלָיו, כִּי גַּם אָז אַף־עַל־פִּי שֶׁרַק שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ". אֲבָל מֵהַחְלָטַת הַכָּתוּב בְּלָשׁוֹן סְתָם הַכּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם, וְגַם מִדִּבְרֵי יְהוּדָה שֶׁלֹּא אָמַר (בַּעֲצָתוֹ עַל הַמְּכִירָה) רַק "וְיָדֵינוּ אַל תְּהִי בּוֹ" (כִּי בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַפְּרָאִים הָעַרְבִים מִמֵּילָא קָרוֹב הַדָּבָר בְּתַבְעֵרַת חֲרוֹן אַפָּם עַל אֵיזֶה מִשְׁגֶּה, שֶׁיַּכּוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. רַק שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יְדֵיהֶם בְּעַצְמָם אַל יִשְׁפְּכוּ אֶת דָּמוֹ) וּבָאֱמֶת הָאֲמִתִּי הָיְתָה מַעֲלַת יוֹסֵף נַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב עַל כֻּלָּם, כִּי רַק הוּא נֶחְשָׁב בֵּין הַשִּׁבְעָה רוֹעִים, וְעוֹד בְּשִׁין הָאַרְבַּע רָאשִׁים הַמּוֹרִים עַל הַפּוֹדִים וְהַגּוֹאֲלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְעַצְמוֹת יוֹסֵף (כַּנַּ"ל) יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם. וְגַם עַתָּה מִזֶּה הַגָּלוּת

בבְּצֵאתֵנוּ עַל־יְדֵי בֶּן דָּוִד, נִמְצָא הֶכְרֵחַ גָּדוֹל בְּעַצְמוּתוֹ כַּנַּ"ל.

גהָרַב זַ"ל מִטְּשֶׁערִין שֶׁשָּׁמַע מֵאֲבִי אָבִיו הָרַב רַבִּי אַהֲרֹן זַ"ל מִבְּרַסְלֶב, שֶׁנִּכְנַס פַּעַם אַחַת לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לוֹ (קְצָת בִּלְשׁוֹן תּוֹכָחָה), לָמָּה לֹא תִּקַּח אֶת סִפְרִי וּתְעַיֵּן בּוֹ הֵיטֵב עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ אֵיזֶה קַשְׁיָא, וְאַחַר־כָּךְ תּוֹסִיף וּתְעַיֵּן בּוֹ עַד שֶׁתָּבִין וְתֵדַע אֶת הַתֵּרוּץ שֶׁעַל זֶה. וְכִשְׁמֹעַ הָרַב אֶת דְּבָרָיו חָזַר לְבֵיתוֹ וּפָתַח אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ, עַד שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ קַשְׁיָא וּפְלִיאָה בִּדְבָרָיו, וְאַחַר־כָּךְ הוֹסִיף לִלְמֹד וּלְעַיֵּן בּוֹ עַד שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ הַתֵּרוּץ וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁעַל הַקַּשְׁיָא הַזֹּאת. וְחָזַר אַחַר־כָּךְ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר לְפָנָיו אֶת הַקַּשְׁיָא וְהַתֵּרוּץ וְהוּטְבוּ דְבָרָיו בְּעֵינֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְאָמַר לוֹ אֲנִי יוֹדֵעַ מֵאֶחָד שֶׁחִבֵּר פֵּרוּשׁ עַל הַזֹּהַר וְלֹא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כִּוֵּן אֶל הָאֱמֶת. (כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע זֹאת מִפִּי הָרַב זַ"ל מִטְּשֶׁערִין וּבְצֵרוּף כָּל זֶה וְהַנַּ"ל בְּאוֹת י"ב תָּבִין גַּם־כֵּן בְּרֹב הַהֶכְרֵחַ וְחִיּוּב וְהַסְּגֻלָּה שֶׁבְּלִמּוּד הָעִיּוּן אֲשֶׁר בְּתוֹרָתוֹ, וְגַם

דבִּפְשִׁיטוּת לֹא בְּדֶרֶךְ דְּרָשׁ):

מקור הטקסט: תורת אמת.