אוְאַף שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר שָׁם כָּל זֶה רַק לְעִנְיַן תְּפִלָּה (שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה וִיסוֹד כָּל הַמִּצְוֹת עַיֵּן שָׁם), אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם לְעִנְיַן שְׁאַר הָעֵצוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל נֶאֱמַר כָּל זֶה. כִּי בְּכֻלָּם רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם בִּכְלָל קִיּוּם הַמִּצְוֹת (הַנִּכְלָלִים בִּיסוֹד הָאֱמוּנָה) וַעֲלֵיהֶם בְּעַצְמָם גָּדְלוּ וְעָצְמוּ מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים (רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הַכֹּל בְּנָקֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשֶּׁיֻּגְבַּר זוּלָתָם), וְכָל אֲשֶׁר יִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹתָם וּלְהַרְבּוֹת בָּהֶם כָּרָאוּי, אֲזַי יֵחָשֵׁב זֶה בְּעַצְמוֹ לְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, וּכְאִלּוּ פָּעַל כָּל הַהִתְגַּבְּרוּת הַזֶּה בְּהָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ אֲשֶׁר
בזָכָה עַל־יָדָהּ.