קיצור ליקוטי מוהר"ן קמא – תורה קפח

קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְלַמְּדִין וּמַרְאִים לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מִיַּד נִשְׁכָּח וְנֶאֱבָד מִמֶּנּוּ הַכֹּל, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיק:

מקור הטקסט: תורת אמת.