עצות ישרות ערך תשובה

א

****************

א.

מי שהוא במדרגה תחתונה, צריך דיקא למצא זכות בעצמו, כדי שלא יפל לגמרי, חס ושלום, ועקר טהרתו ותשובתו על ידי זה דיקא, וזה בחינת טהרת הפרה אדומה. (הלכות השכמת הבקר, הלכה א', אות יב):

ב.

עקר התשובה הוא לשוב מגדלות, שמזה באים כל החטאים, חס ושלום, ולהשפיל עצמו ולהרגיש שפלותו ופחיתותו באמת, כי עקר התשובה היא ההכנעה והשפלות ולב נשבר לפני השם יתברך, על ידי זה מוחל לו על כל החטאים ונתבטלים ממנו כל הדינים. (הלכות נטילת ידים שחרית, הלכה ג', אות ה):

ג.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה, שעל עוון החמור הוצאת זרע לבטלה, רחמנא לצלן, אין מועיל לו תשובה, ובאמת כך ראוי לו, כמבאר בפנים, אבל באמת אוף על פי כן אין לך דבר שעומד בפני התשובה, אך עקר תשובתו הוא על ידי הצדיק הדור, כמבאר בפנים. (הלכות תפלין, הלכה ב', אות יא):

ד.

אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ואפלו על פגם טפי המח, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שאין מועיל תשובה, כנזכר לעיל, וכן על אלו שמבאר במקרא: כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים, אבל באמת לאמתו מועיל תשובה לכל החטאים, כמו שמצינו כבר כמה וכמה רשעים, שפגמו בטפי המח וכפרו בעקר ואף על פי כן נתקבלו נתקבלו בתשובה. רק מחמת שפגמו כל כך, על כן צריכין להצטרף ולהתנסות ולעמד בנסיון הזה של ההתרחקות הזאת, דהינו שכותבין עליו שאין מועיל תשובה, וכשהוא פתי וסכל ואינו מרחם על עצמו שלא לאבד את עולמו, חס ושלום, אזי מוצא פטור לעצמו להתרחק מן התשובה, מאחר שכבר נכתב עליו שאין מועיל לו תשובה, חס ושלום אבל מי שחושב באמת על תכליתו, ויש לו רחמנות על עצמו ומחשב את דרכיו, כי אוף על פי כן מה יהא בסופו ומה יעשה ליום פקודה, אזי כל מה שמוצא ורואה שמרחקין אותו יותר, הוא מרחם על עצמו יותר וצועק אל השם יתברך ויותר מעמקא דלבא, עד ישקיף וירא השם מן השמים, כי אף על פי שכבר נכתב עליו שאינו מתקבל בתשובה, אוף על פי כן צועק אל השם יתברך על זה בעצמו, שפגם כל כך עד שמרחקין אותו כל כך, ואף על פי שאני יודע שראוי להרחיקני מגדל הפגמים שלי, ובודאי כל מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, הכל אמת ויציב, אוף על פי כן אני יודע ומאמין, שיש חסדי השם יתברך, ורחמים גדולים גדולים כאלו אצל השם יתברך, עד שיכול לקרבנו גם כן ברחמים ולקבלנו בתשובה שלמה, כי אוף על פי כן הלא אמרו רבותינו זכרונם לברכה בעצמן: אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ואזי כשזוכה לעמד בנסיון הזה של ההתרחקות כל כך ואף על פי כן שב בתשובה שלמה, אזי השם יתברך מרחם עליו ונתקרב על ידי זה דיקא, על ידי שעמד בנסיון הזה של ההתרחקות, וזה בחינת: התרחקות - תכלית ההתקרבות. (שם, הלכה ד', אות ד):

ה.

עקר כל הפגמים של כל החטאים הם בבחינת העשרים ושתים אתון, שממשיך חס ושלום האותיות, שיש באותו הדבר שעובר עליו, למקום שממשיך להסטרא אחרא וכו', רחמנא לצלן, כי עקר החיות של כל הדברים הם האותיות שיש בהם, כידוע, ועל כן עקר התקון - על ידי הדבור בבחינת: קחו עמכם דברים ושובו אל השם, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: אינו מבקש מכם אלא דברים, הינו שירבה לדבר דבורים קדושים של צעקות ותחנות ובקשות ושירות ותשבחות אליו יתברך, עד שיצטרפו ויתקנו כל האותיות לטוב, ובודאי הוא עצה גדולה וקלה, שהכל יכולין לקימה, כי יכולין לזכות לתשובה ולחיי העולם הבא על ידי הדבור לבד, אף על פי שאינו זוכה להתיגע ולטרח בעבודתו כמו הצדיקים והכשרים שהיו לפנינו, שיגעו וטרחו מאד מאד בתעניתים רבים ובסגופים קשים ועצומים מאד ואפלו אם, חס ושלום, עדין עובר עליו מה שעובר, אוף על פי כן אם לא יניח את עצמו לפל לעולם ויחזק את עצמו לדבר דבורים על כל פנים תמיד לפני השם יתברך בצעקות ותחנות ובקשות הרבה להשם יתברך, בודאי סוף כל סוף ישוב להשם יתברך אך הבעל דבר מתגבר על האדם למנעו למנעו גם מזה, והעקר על ידי טרדת הפרנסה, שעל ידי זה אינו עוסק בשלמות אפלו בעצה קלה הזאת לשוב להשם יתברך על ידי הדבור הקדוש על כן צריכין להזכיר את עצמו בכל פעם האמת, כי לא בכח יגבר איש, ואין הפרנסה נמשכת נמשכת על ידי יגיעתו וטרחו לבד, רק הכל בחסדי השם ובישועתו, והדאגות והטרדות אינם מועילים כלל לפרנסה, אדרבא, מזיקים הרבה לפרנסה, ועל כן אפלו הבעל מלאכה ועסק יכול למצא לנפשו כמה שעות ביום לעסק בהם באמירת תהלים והתבודדות וכו', ועל ידי זה ישוב בודאי להשם יתברך לחיי העולם הבא. (הלכות קריאת שמע, הלכה ה', אות יד):

ו.

צריך כל אדם להשתדל מאד לבקש ולחפש אחר האבדות כל ימי חייו, כי זה כל האדם, שנברא רק בשביל זה - לבקש אחר אבדות, שהם בחינת ניצוצות הנפולין, שהם בחינת נאבדים ונדחים, שצריך כל אדם להשתדל מאד לבקש ולחפש אחריהם כל ימי חייו, ובפרט אם כבר חטא ופגם כפי מה שפגם, ובפרט פגם הברית, חס ושלום, שעל ידי זה חזר ואבד בעצמו אבדות הרבה, וצריך לחפש ולבקש מאד אחריהם, וכשיבקש ויחפש היטב, בודאי ימצא, כי: יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין. וזה עקר התשובה על העוונות, כמו שכתוב: ושבת עד השם אלקיך וכו', אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וכו', וכתיב: ובקשתם משם את השם אלקיך ומצאת וכו', כי צריכין לבקש ולחפש מאד אחר דרכי הקדושה, כי כל מה שהאדם רחוק מהשם יתברך, הוא מחמת האבדות הנ"ל, שעל ידי זה הוא הולך ותועה כשה אובד, ואינו יכול למצא דרך החיים, ועל כן צריך האדם להשתדל מאד כל ימיו לבקש ולחפש אחר אבדותיו, כי זה עקר התשובה כנ"ל ואם יבקש ויחפש היטב, בודאי ימצא כל מה שצריך לתקון נפשו, ואפלו בעת שאינו זוכה למצא עדין, אוף על פי כן על ידי כל יגיעה וחפוש כבר מצא הרבה, כי אין שום יגיעה ובקשה נאבד כלל, ובודאי מצא כבר הרבה על ידי כל דבור ודבור ועל ידי כל יגיעה וחפוש, כי לית רעותא טבא דאתאבד, ואפלו אם אינו רואה כלל מה שמצא,, ונדמה לו, שעדין לא מצא כלום ועדין הוא רחוק מהשם יתברך כמקדם, אוף על פי כן צריכין להאמין באמונה שלמה, שבודאי מצא הרבה על ידי היגיעה בעצמה, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה יגעתי ומצאתי - תאמין תאמין דיקא, אף על פי שעדין אין רואין מה שמצא. (הלכות ברכות הפרות, הלכה ה', אות א):

ז.

עקר התשובה של כל אדם הוא, שישוב בכל פעם מהמחשבות רעות שנלכד בהם למחשבות קדושות בבחינת: יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל השם. וזה עקר התשובה, לשוב במחשבתו ממקום שהוא שם למחשבות קדושות, ואפלו אם נתעה במחשבתו כמו שנתעה, אוף על פי כן צריך שיאמין, שבכל מה שמנתק עצמו במחשבתו מרע לטוב הוא יקר בעיני השם, כי הוא ידע יצרנו וכו', ועקר היצר הרע הם המחשבות, כמבאר בפנים. (הלכות תפלת המנחה, הלכה ז', אות ב, צא):

ח.

ענין מה שמבאר בזהר הקדוש, שעל פגם הברית אין מועיל תשובה, ואף על פי כן מבאר בספרים שגם על זה מועיל תשובה, אך עקר תשובתו, שישליך שכל עצמו לגמרי ויתחזק באמונה שלמה וכו'. (הלכות נדה, הלכה ב', אות יא):

ט.

עקר כל הפגמים והחטאים, רחמנא לצלן, נמשכין מבחינת גזל, הינו ממה שהאדם דוחק את השעה, שזה בחינת גזל, כמבאר בפנים, כי אין היצר הרע מצוי אלא לשעתו, ואם יעמד בנסיון בשעה קלה, אזי אחר כך ממילא יתבטל וילך ממנו היצר הרע, על כן עקר תקון התשובה נמשך על ידי הצדיקים הגדולים, שאינם דוחקים את השעה כלל, אפלו בתפלתם, ומתפללים רק ברחמים ותחנונים. גם הצדיקים האלו אינם משתמשים עם המטה עז שלהם, כי אם בשביל להכניע הרע שבעדה, ועל ידי זה זוכין ישראל לתשובה. גם כי עקר ההתרחקות מתשובה הוא על ידי בני אדם המונעים, כי בני אדם הם לפעמים מונעים גדולים מאד יותר מהיצר הרע, הינו על ידי מחלקת והליצנות שלהם וכיוצא, כמבאר בפנים, ועל כן על ידי הצדיקי אמת, שממשיכין חדושי תורתם בשלמות כל התקונים, עד שעל ידי זה מקבלין כח להעניש את המונעים או להשתיק אותם על כל פנים, על ידי זה נמשך התעוררות התשובה בעולם. (הלכות גזלה, הלכה ה', אות יז):

י.

יש שפגם וחטא כל כך, עד שהוא בבחינת גזל את הרבים, שהפגמים שלו נוגעים לכלל ישראל, חס ושלום, ואזי כל תקונו - לעסק בצרכי רבים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: גזל את הרבים - יעשה מהן צרכי רבים, ועקר צרכי רבים הוא לזכותם לתכלית הנצחי, והעקר להשתדל שיהיה לו חלק בהמשכת חדושי תורתם של הצדיקי אמת, שנמשכו בשלמות כל התקונים, עד שעל ידם עקר המשכת תקון התשובה לכל ישראל כנ"ל, וצריכים להשתדל מאד שיתפשטו בעולם, הן על ידי שיסיע בממונו להעוסקים בזה, הן בגופו, הן בשאר הבחינות, כי כל אחד יכול לזכות שיהיה לו חלק בזה, ועל ידי זה יזכה את הרבים בחינת צרכי רבים, וזהו עקר התקון לכל הפגמים שלו, שהם בחינת גוזל את הרבים כנ"ל. (שם, אות יח):

יא.

אמה שמובא בזהר הקדוש, שעל פגם הברית אין מועיל תשובה, אך אוף על פי כן על ידי אמונת חכמים בשלמות יוכל להתקן גם עון זה בכח התורה הקדושה, שממשכת המתקה מבחינת חכמה עלאה. (הלכות פריה ורביה, הלכה א, אות י):

ב****************

מקור הטקסט: תורת אמת.