עצות ישרות ערך כעס

א

****************

א.

ידוע ומבאר במקום אחר, כי כעס מזיק לעשירות, אף על פי שאנו רואים כמה עשירים, שהם כעסנים, ואף על פי כן יש להם עשירות גדול, ובפרט העכו"ם, שמלאים כעס ורציחה, ואף על פי כן כל העשירות אצלם, אך באמת עקר העשירות הוא עשירות דקדושה (עין פנים) ולעשירות כזה אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבישת כעס דיקא. (הלכות פורים, הלכה ו', אות א):

ב.

עקר יגיעת וטרדת הפרנסה בא על ידי שטות וחסרון הדעת, הבא על ידי כעס, בחינת: כל הכועס - חכמתו מסתלקת וכו', כי הכעס הוא בחינת פגם אכילת עץ הדעת, שדרשו עליו רבותינו זכרונם לברכה: אויל ביום יודע כעסו, ועל ידי זה נגזר עליו: בעצבון תאכלנה וגו', בזעת אפך תאכל לחם וכו'. (הלכות הרשאה, הלכה ד', אות טו טז):

ג.

אכשהיצר הרע מסית לאדם שיכעס, צריך להזכיר את עצמו כמה וכמה יפסיד על ידי זה ברוחניות ובגשמיות, כי כי יפסיד על ידי הכעס העשירות דקדושה, שהוא בחינת שרש כל הנפשות, ועל כן שם בהעשירות דקדושה כל הגונין עלאין וכל הניצוצות הקדושים, ואם, חס ושלום, לא יעצר ברוחו ויכעס, חס ושלום יאבד הכל ויפל ליגיעות וטרחות ומרירות הפרנסה, שהוא בחינת תאות ממון, שהוא בחינת טיט היון, שהוא עקר מרירות הגלות, ועל זה נאמר: טבעתי ביון מצולה ואין מעמד, כי מכל התאוות בנקל יותר להוציא, חוץ מתאות ממון, כמבאר במקום אחר. (שם, אות יח):

ב****************

מקור הטקסט: תורת אמת.